הפקרת נפגע לאחר תאונה – פגע וברח

הפקרה אחרי פגיעה – סעיף 64א לפקודת התעבורה קובע כי "נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא יודע או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו מאסר שבע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.

סעיף 64ב לפקודה קובע כי "נוהג רכב המעורב בתאונה והוא ידע או שבנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי, דינו מאסר תשע שנים… ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.

במקרה זה של הפקרת נפגע בתאונת דרכים, נדרשת ההוכחה לכך כי בנסיבות המקרה הנאשם היה צריך להיות מודע לכך שהיה מעורב בתאונת דרכים ושידע או שהיה עליו לדעת כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם או שיש פצוע.
ראוי לציין כי כיום שונה הסעיף וכי החובה חלה הן על האשם בקרות התאונה והן על המעורב.
חשוב לציין כי עצירה בקרבת מקום התאונה בלי לעמוד על תוצאות המקרה ומבלי להגיש עזרה אפשרית לנפגע- אינה פוטרת את הנהג מאחריות לעבירה, וכי ירידה מהרכב לצורך בירור ואז הימלטות תיחשב אף היא להפקרה.

בעבירת ההפקרה לאחר פגיעה, נקבע עונש כבד של 9 שנות מאסר, בכך באה לידי ביטוי השקפת המחוקק אשר להתנהגות המצופה מנהג שפגע באחר, גם אם לא באשמתו, וגם אם העזרה של הנהג לא תעזור להקל על מצבו של הנפגע, עמדתו של המחוקק ברורה באשר לחומרת העבירה, ובכך הורחבה אחריות הנהג, לא רק לשמור על כללי התנועה, אלא גם על הושטת יד למי שנפגע על ידו, גם במקרים בהם הפגיעה אינה כרוכה בביצוע עבירה על ידי הפוגע.